מקלט מס

מפת מקלטי המס בעולם לפי הקונגרס של ארצות הברית (מעודכן ל-2008)

מקלט מס (באנגלית: Tax haven) הוא מדינה או אזור בעל אוטונומיה כלכלית שרמת המסים בו נמוכה בהשוואה בינלאומית, כך שרישום ההכנסה במדינה (או אזור) זו במקום במדינה בה באמת הופקה ההכנסה, מאפשרת להימנע מתשלומי מס במידה ניכרת. זהו תכנון מס חוקי, אם כי מחוקק המיסים ורשויות המיסים מנסים לצמצם את השימוש בו. מדינות המשמשות כמקלטי מס הן בדרך כלל מדינות קטנות יחסית, וחסרות תשתית כלכלית איתנה. מטרתן של מדינות אלו בגביית מס נמוך היא למשוך הון זר כדי ליצור פעילות בנקאית ענפה, וגם לספק תעסוקה לשירותים שונים להם נזקק איש העסקים החוסה במקלט המס.

בין היתר יקבעו חוקיהן של מדינות אלו כי התאגיד במקלט המס ישלם אגרת רשם החברות שנתית, שכר שנתי לדירקטורים, שכר למזכיר החברה. כמו כן עשויים להידרש כתובת רשומה במקלט המס, הגשת דוחות כספיים, וכיוצא בזה. כמו כן ייהנו המדינות מפיתוח התקשורת בהן בשל הצורך בספקי אינטרנט למסחר אלקטרוני, מפיתוח הבנקאות, שירותי סליקה, חברות נאמנות וכו'.

רשימת מקלטי מס בעולם על פי מספר סינק

מיקום	מדינה	מספר הסינק
1	איי הבתולה הבריטיים	5,235
2	ג'רזי	397
3	ברמודה	374
4	איי קיימן	331
5	סמואה	227
6	ליכטנשטיין	225
7	קוראסאו	115
8	איי מרשל	100
9	מלטה	100
10	מאוריציוס	75
11	לוקסמבורג	71
12	נאורו	67
13	קפריסין	62
14	איי סיישל	60

יש הסכמה כללית שמקלטי מס ממלאים במשך השנים תפקיד מרכזי בהתפתחות המערכת הקפיטליסטית בקנה מידה עולמי. שווייץ היא אחת ממקלטי המס הראשונים שצמחו, אם לא הראשונה, וגם אחת החשובות בעולם, אף שפעילותה בתחום זה הצטמצמה במשך השנים. שווייץ עדיין נחשבת למקלט מס, אך ישנם היום (2023) מקלטי מס אגרסיביים יותר דוגמת איי הבתולה וג'רזי.

קבוצה CORPNET פרסמה דו"ח בשנת 2017 בו דירגה 24 מרכזים פיננסים לפי מספר הסינק שלהם (מספר המעריך בהערכה גסה כמה כסף נכנס למדינה מעבר לכסף שאמור להיכנס אליה לפי גודל הכלכלה שלה). ככל שמספר זה גבוה יותר כך המרכז הפיננסי ייחשב למקלט מס מוביל יותר. על פי דוח זה, אלו הם 14 מקלטי המס המובילים בעולם:

מקלטי המס מתחרים ביניהם, אך גם שונים זה מזה בשינויים ניכרים, ואף אופן ההתאגדות ומשמעותה לובשים ופושטים צורה. מקלטי המס יברכו על הקמת חברות סחר בינלאומי אך לא כל מדינה תתיר הקמת קזינו בתחומה.

מנגד, ארגונים בינלאומיים כגון ה-OECD עוסקים בניסיונות לחסום את הפרצות, אך מטעמים שונים שאינם נוגעים בדרך כלל להשתמטות ממס, אלא לשם מניעת מימון פעילות בלתי חוקית והלבנת הון הנובעים מפעילות בלתי חוקית.

הפרלמנט האירופי מקפיד על יצירת רשימות של מקלטי מס לצורכי פיקוח ובקרה. עריכת רשימה כזו החלה למטרה של הפסקת שיטות מס מזיקות הנובעות מהסתירה בין הטווח הגלובלי של זרימות פיננסיות לבין ההיקף המוגבל מבחינה גאוגרפית של תחומי שיפוט או בתוך גבולות לאומיים.[1]

רקע והתפתחות

מקלטי המס המוכרים כיום הם חידוש של המאה ה-20. בתחילה הם שימשו משפחות עשירות וכנופיות פשע ומאוחר יותר נוצלו גם על ידי תאגידים רב-לאומיים. עם זאת, מקלטי מס היו קיימים במובנים מסוימים גם בעת העתיקה. ביוון העתיקה היה ידוע על נוהג של הסוחרים לאחסן סחורה באיים הסמוכים על מנת להימנע ממיסוי בשיעור של 2% על סחורה מיובאת. גם קריית הוותיקן שימשה כמקלט מס לאפיפיור ולאנשיו.

השימוש המודרני במקלטי מס, כפי שהוא מוכר כיום, קיבל דחיפה משמעותית בשנות ה-70 עת החלו מדינות ה-OECD להטיל מגבלות על שוקי ההון המקומיים, בצורה של רגולציה ופיקוח מוגברים. תופעות אלו, יחד עם שיעורי המיסוי הגבוהים במדינות אלו, הובילו לפריחתם של המרכזים הפיננסים בעולם ובעיקר במקלטי המס הקלאסיים. באירופה, המדינה המובילה בתחילת שנות ה-70 הייתה לוקסמבורג, אשר הצליחה למשוך אליה כספים של תושבי גרמניה, צרפת ובלגיה. מאוחר יותר הצטרפו האי מאן, בחריין ואיי קיימן. בשלב זה, החלו להתפתח במקלטי המס ענפי הבנקאות והשירותים הפיננסיים המהווים כיום חלק מהותי מהבנקאות הגלובלית.

מדינות ריבוניות אשר רצו להצטרף לתחום החדש נאלצו, מטעמים תקציביים, ליצור מנגנונים מיוחדים אשר יהיו כדאיים לפעילויות מסוימות ולאנשים מסוימים. אותן מדינות לא יכלו להתחרות במקלטי המס הקלאסיים ולהציע שיעורי מס נמוכים, ועל כן פותחו מנגנונים המאפשרים תשלום מס נמוך או פטור ממס, לדוגמה, למשקיעים זרים בלבד.

האי מאוריציוס אשר משמש מקלט מס

פעילות מקלט מס נחקרת ע" כלכלנים העוסקים בתחום הכלכלה הפוליטית וניתן להבין את המשמעויות של כך במקרה של מאוריציוס.

בעוד שרוב המחקרים מצביעים על קשר שלילי בין מקלטי מס לשקיפות, החוקרת Lewellen מצאה כי קשר זה תלוי בסביבת הממשל התאגידי של הפירמה כמו גם בתמריצים שלה בשוק ההון. היא מצאה שהמתאם השלילי מוגבל לחברות הכפופות לממשל חלש במדינת הבסיס. לעומת זאת, בקרב חברות בסביבות ממשל חזקות יותר, נמצא קשר חיובי בין התאגדות מקלט מס לשקיפות, שמתרכז בעיקר בקרב חברות עם תמריצים גדולים יותר בשוק ההון.

מאפיינים של מקלטי המס

התפתחות התקשורת בשנים האחרונות, ובעיקר הסחר הממוחשב (e-commerce), הביאה עימה דור חדש של יחידים וחברות הנכונים להעביר את מרכזי פעילותם ממקום למקום בחיפוש אחר אקלים מס נוח לפעילותם העסקית ולהשקעותיהם.

קיומם של מקלטי מס אינו נובע רק מהגידול בשיעורי המס ברחבי העולם אלא מהווה גם מפלט מפני התערבות המדינה ברכוש הפרט.

על מקלט מס לקיים שלושה תנאי יסוד:

• שיעור מס נמוך, או פטור ממס על סוג חשוב אחד לפחות של הכנסה.
• יציבות מדינית.
• נגישות, מבחינת המרחק הפיזי (תנאי שבימינו איבד מעט מחשיבותו) וטיב היחסים עם מדינת מקלט המס. גם נגישות משפטית חשובה, שכן לא בכל מקלט מס יוכלו אזרחי מדינה מסוימת להקים חברה או עסק נוח לתפעול.

תנאים חשובים אחרים משתנים בהתאם לצרכיו של פליט המס: אמנות למניעת כפל מס, שוק חופשי במט"ח, זמינות כוח עבודה מתאים, יוקר מחיה, איסור המדינה שהיא מקלט המס להקים שרתי הימורים בתחומן, אקלים וכיוצא בזה תנאים אשר ישקלו על ידי אנשי העסקים לפי צורכיהם השונים.

מלחמת המדינות במקלטי המס

המדינות המתועשות במערב הקימו ארגונים שונים לשיתוף פעולה כלכלי ביניהן, כגון ה-OECD ה-FATF, אשר מטרתם, בין היתר, למנוע "כיבוס" כסף "מלוכלך" שמקורו במסחר בלתי חוקי ובסוגים שונים של פשע מאורגן, אך מעל לכל מטרתם לחסום העברות כספים שנועדו לטרור בינלאומי (ראו בעניין זה מדריך בעברית של הרשות לאיסור הלבנת הון וחוזר בנק ישראל בעניין הלבנת הון).

מניעת השתמטות ממס או תכנון מס לגיטימי מהווה מטרה משנית לארגונים אלו, אך המלחמה בהון השחור הקשור לפעילות בלתי חוקית פוגעת גם בפליטי המס. בין היתר פיתחו המדינות רשימות שחורות של מדינות מקלטי מס שעליהן מוטלות מגבלות סחר, לא ייחתמו אמנות עם מדינות אלו, בנקים לא ששים לפתוח חשבונות לתאגידים שמקום מושבם במקלט מס, חשבוניות (invoice) של חברות תושבות במקלטי מס לא יהוו הוצאה מוכרת וכיוצא בזה.

ביוון, למשל, לא יוכר חשבון ששולם לחברה תושבת מקלט מס כהוצאה מוכרת לצורכי מס.

בישראל, מחלקת מיסוי בינלאומי ברשות המיסים לא תאשר לחברה ישראלית העברה בנקאית של כספים בגין שירותים שהעניקה חברה השוהה במדינה מקלט מס, אלא אם כן יוצג לה חוזה התקשרות עם אותה חברה, יגלו למחלקה מיהם בעלי המניות בחברה (על מנת לאתר בעלי אזרחות ישראלית ולגבות מהם מס על פעילות זאת - בישראל המס הוא מס פרסונלי וחל על האזרח ולא על חברה כך שרשימת חברה במקלט מס לא פוטרת את האזרח מתשלום מס), ויוכח להנחת דעתם כי אותה חברה משלמת מס במדינה אחרת.

קפריסין, אשר הייתה ידועה עד לאחרונה כמקלט מס (שיעור מס חברות של פחות מ-5%), דורשת כי ידווח לבנק המרכזי מיהם בעלי המניות הנהנים בחברה שמניותיה מוחזקות בידי גוף נאמן עבורם. קפריסין, אשר נכנסה בשנת 2004 לאיחוד האירופי, עדיין נחשבת אטרקטיבית לעסקים מסוימים למרות שמס החברות בה עלה ל-10%.

אפילו הבנקים בשווייץ, המפורסמים בסודיותם, לא יפתחו חשבון ללקוח שאין בידו המלצה מאת עורך הדין שלו, רואה החשבון שלו או הבנקאי שלו במדינה בה הוא תושב.

המשמעות של דיווח מדינה-לפי-מדינה (CbCR) על הימנעות מתשלומי מס ושימוש במקלטי מס

החוקרים, Kurniashih ושותפיו, חקרו את השפעת הרגולציה של דיווח מדינה לפי מדינה (CbCR) בהרתעת הימנעות מתשלום מס של חברות ותאגידים רב לאומיים הרשומים בבורסה של אינדונזיה, ואת ההשפעה של כך על פעילותם של מקלטי מס. החוקרים מצאו כי פעילות הדיווח (CbCR) לא שימשה כגורם ממתן של פעילות מקלטי מס, והסיקו והמליצו לקובעי המדיניות לגבש מדיניות ספציפית עבור החברות שבבעלותן השתייכות למקלטי מס על מנת למנוע העברת רווחים על ידי הפעלת עסקאות פנים-חברתיות לא מתפקדות.

במחקרם של Fuest, Hugger & Neumeier בנושא זה בשנת 2022, על חברות בגרמניה, מצאו החוקרים כי ל-82% מהחברות הרב-לאומיות הגרמניות הכפופות ל-CbCR יש חברות בנות שהן מקלט מס, וכי חברות בנות אלו רווחיות באופן ניכר יותר מאלה שאינן מקלטים. עם זאת, רק 9% מהרווחים העולמיים של חברות רב-לאומיות גרמניות מדווחים במקלטי מס. תוצאות המחקר מצביעות על כך שכ-40% מהרווחים המדווחים במקלטי מס הם תוצאה של העברת רווחים על רקע מס. הפסד בסיס המס השנתי הקשור לגרמניה מסתכם ב-5.4 מיליארד אירו, המקביל ל-4.3% מהרווחים שדווחו על ידי חברות אלו בגרמניה. זה מרמז על הפסד הכנסות ממסים של 1.6 מיליארד אירו בשנה.

חוקרים (Otusanya & Adeyeye) מתחום הכלכלה הפוליטית והגלובליזציה, טוענים כי סמכויות שיפוט סיפקו ממריצים (בצד ההיצע) לזרימות כספיות בלתי חוקיות ממדינות מתפתחות כאשר מבני מקלטי המס מתערבים בהתנהגות המשתתפים. החוקרים טוענים כי עשרות שנים פעלו מרכזים פיננסים בגישה של ליברליזציה של סחר ושווקים, ושל תנועה מהירה יותר ויותר של אנשים, הון ומידע על פני אזורים וברחבי הגלובוס. פעולות אלו יצרו אפשרות של בריחת הון, הלבנת הון והלבנת הון גלובלית על ידי מרכזים פיננסיים שהם מקלטי מס.

בחירת מדינת מקלט המס

ישנן סיבות שונות מדוע חברות רב-לאומיות מחליטות על הקמת חברות-בת במדינות שיש בהן מקלט מס. פניה למקלט מס מאפשרת הימנעות ממס הן על ידי מתן אפשרות לחברות להקצות הכנסה חייבת במס הרחק מתחומי שיפוט מקומיים של החברה, והן על ידי הפחתת הנטל של מיסוי מדינת מולדת על הכנסה זרה.

הראיות מצביעות על כך שהשימוש העיקרי של שותפים במדינות מקלט מס גדולות יותר, הוא להקצות מחדש הכנסה חייבת במס, בעוד שהשימוש העיקרי של שותפים במדינות מקלט מס קטנות יותר, הוא להקל על דחיית המיסוי בארצות הברית על הכנסה זרה.

חברות בעלות פעילות זרה ניכרת מרוויחות הכי הרבה משימוש במקלטי מס, השפעה שניתן להעריך על ידי שימוש בשיעורי צמיחה כלכלית זרה כמכשיר לצמיחה ברמת הפירמה של השקעות זרות מחוץ למקלטי מס.

חוקרים אחרים מוצאים שלמגוון הקפיטליזם של מיקומה של החברה ולרמת האינטנסיביות הטכנולוגית יש השפעה חזקה על החלטה זו. כמו כן, בניגוד לממצאים לעיל, מצאו חוקרים אלו כי לשיעור מס החברות במדינה שבה שוכנת החברה יש השפעה מינימלית. זה מצביע על כך שליברליזציה של מס חברות לא ירתיע חברות רב-לאומיות מלבצע פעילות זו של פניה למקלטי מס.

מבנה מקלטי המס שונה ממדינה. השימושים השונים שעושות חברות כדי לחמוק ממס הם:

• חברת החזקות (Holding companies);
• בנקים והשקעות חיצוניים (Offshore banking and investments);
• ביטוח באמצעות חברת ביטוח "שבויה" (Captive insurance);
• ייצור באזורים חופשיים ממס;
• שיקולי שיווק לשוק הערבי.

לא אחת גוברים שיקולים של זמינות כוח אדם מקומי מתאים או ריחוק גאוגרפי על שיקולי המס. כן, חוקי עידוד השקעות שנתקבלו במדינות שונות במגמה לקדם אזורים או תחומים בלתי מפותחים, מספקים רשת של מעין מקלט מס ייחודי עבורם. ההקלות במס או תקופת פטור מיוחד ממס למשך 10–15 שנה מהוות חלק מעסקת חבילה הכוללת הון זול או מענקי השקעה, היצע של כוח עבודה זול יחסית ונגישות לשווקים קרובים.

לבעלי ספינות קיימים מקלטי מס מיוחדים, מאחר שמקום עבודת הספינות אינו בתוך המדינות שבהן רשומות הספינות (Offshore).

קיימות יותר ממאה מדינות ברחבי העולם אשר מעניקות משטר של מס נמוך ביותר לתושביהן או לחברות או לאנשי עסקים זרים. רובן ככולן חרתו על דגליהן עידוד של המסחר הממוחשב (e-Commerce), אם בכלל שטחיהן ואם באזורים מיוחדים אשר הקצו לצורך כך כאזורי סחר חופשי.

עד היום, ענפים שלמים, של הימורים באינטרנט (Online casino ו-Casino affiliate), משחקי מזל, בנקאות מקוונת, חברות סחר בינלאומי וחברות המעניקות שירותים באמצעות האינטרנט קיבלו החלטה מושכלת והעתיקו את כתובתן אל מדינות אשר העניקו להן עידוד מס נמוך או אפסי.

ייתכן שבעתיד תהיה נדידה המונית מאזורי מס גבוה של גופים רבים נוספים העוסקים בתחומים אחרים אשר אינם נזקקים לכוח מכירה, ייצור או למערכות הפצה מקומיים. העיכוב במסחר הממוחשב (e-commerce) נובע ככל הנראה מן העובדה שהוא מהווה רק אחוז מזערי של מכירות ברוב הסקטורים, בעיקר משום שהלקוחות הפוטנציאלים נרתעים (בצדק או שלא בצדק) מלסמוך על המדיה החדשה בפעילויות שבהן מעורב כספם.

עסקים רבים חוששים עדיין ליטול את הסיכון שבשריפת גשרים על ידי ויתור על המסגרת שבה עבדו עד כה, על כוח אדם מיומן ושאר סממני העסק להם הורגלו. המעבר לאזור חופשי ממס (Offshore) מטבעו אינו יכול להתבצע על בסיס ניסיון. כדי ליהנות מפטור ממס חייבת החברה להתנתק לחלוטין מקיומה הקודם.

ראו גם

• תחרות מס
• תכנון מס
• אמנה למניעת כפל מס
• מסמכי פנמה
• מסמכי פנדורה
• מיסוי טריטוריאלי ופרסונלי

לקריאה נוספת

• אבי נוב, "מקלטי מס ומגמות חדשות של הסדרה בינלאומית", מיסים יז/2 (אפריל 2003).
• מוטי בר-טל, The State of Tax Justice 2021

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מקלט מס בוויקישיתוף

• אבי נוב, אמנות למניעת כפל מס: בין חזון למציאות, באתר של משרד האוצר
• יואב בורנשטיין, המקום שאליו הולכים העשירים, באתר כלכליסט, 8 בדצמבר 2011
• סוכנויות הידיעות, 21 טריליון הדולרים המחתרתיים שיצילו את הכלכלה העולמית, באתר כלכליסט, 22 ביוני 2012
• ערן אזרן, מה שנכון לנתניהו: כך נמנעים מתשלום מס באמצעות מקלטים בחו"ל, באתר הארץ, 19 בינואר 2014
• יאיר קלדור, זוזי הצדה שוויץ, יש מקלט מס חדש בעיר, באתר כלכליסט, 16 ביוני 2016
• סבר פלוצקר, "תמהרו לפתח את לווייתן", באתר ynet, 8 באפריל 2016
• אורי פסובסקי, ‏"אם אתה לא קיים בשום מקום, אתה לא יכול לשלם שם מסים", באתר גלובס, 10 בינואר 2020
• שוקי שדה, "אתה יכול להביא 20 מיליון דולר - משהו מטורף": מאחורי הקלעים של תעשיית מקלטי המס, באתר TheMarker‏, 22 באוקטובר 2021
• Tax haven research בערך של James R. Hines Jr.‎, באתר ויקיפדיה האנגלית